תמא 38 חוקקה כדי לתת מענה לבתים המשותפים בישראל המצויים בחזקת מסוכנות בפני רעידת אדמה שצפויה להתרחש באזורינו.
עם זאת, הדרך ליישום התוכנית אינה קלה ואף קשה יותר ככל שנתקרב לאזורים בהם היא נחוצה יותר, הם אזורי הפריפריה.
האזור המועד לסכנה הגדולה יותר הוא ישובי הספר הסמוכים לאורכו של השבר סורי- אפריקאי אשר מהווה את המוקד להתרחשות רעידת אדמה. האבסורד הוא שהתוכנית אינה כלכלית באזורים אלו ולכן אינה עוזרת לאותם תושבים שמצויים בסיכון הגבוה יותר.
כל תוכנית החיזוק בנויה על מתן תמריצים כלכליים לכוחות השוק, הדיירים והיזמים, כדי שאלו יישמו את חיזוק הבית בעצמם. על אותם כללים וחוקים יש לשפר ולהתאים את התוכנית לאזורי הפריפריה כדי שגם הם יוכלו להינות ממנה.
אם באזור המרכז נדרשים הטבות מס וזכויות בניה מסוימות כדי להצדיק את הפרויקט כלכלית, אזי בפריפריה, שם מחירי הדירות נמוכים יותר, נדרשים הטבות מס וזכויות בניה בהתאם.
ישנם כמה רעיונות שעלו בשנים האחרונות כהגדלת התמריצים לאזורים אלו וכעת נמנה כמה מהם כאן:

1. הגדלת היקף זכויות הבנייה בבניין עצמו. דיירים שיחזקו את ביתם יקבלו יותר מקומה אחת כפי שהתמא מציעה כעת.
2. מתן פטור ממס שבח על כל הזכויות בניה ולא רק על קומה טיפוסית בלבד.
פטור ממס רכישה
3.אפשרות ניוד זכויות- קבלן שיחזק מבנים בפריפריה יוכל לנייד את זכוניות הבניה מכח התמ"א אל אזורי המרכז הכדאיים יותר ולממשם שם.

אלו רק מספר דוגמאות, יש אפשרות לסיוע כספי מטעם הרשויות עצמן או המדינה וכהנה וכהנה רעיונות נוספים.

כרגע כפי שהתוכנית כעת, אזור הפריפריה מוזנח ונמצא בסכנה גדולה, על הממשלה לחוקק תיקוני חקיקה שיסייעו לתושבים שם ובכל מקום בארץ ליישם את התמא ולמצות הפוטנציאל הגלום בה ואת מטרתה.